פרק ב' בגיל השלישי – מדריך לתכנון משפטי

כאשר הורה מבוגר מוצא אהבה חדשה בשלב מאוחר בחיים, לרב הלב מתרחב. עם זאת, לצד הפרגון על הפריחה הרומנטית וההקלה כי ההורה מצא אדם משמעותי לבלות עימו, עולה לעיתים קרובות דאגה טבעית בקרב הילדים הבגירים בקשר לעתיד הירושה והנכסים המשפחתיים. ילדים רבים חוששים להעלות את הנושא כדי לא להצטייר כ"רודפי בצע" או כמי שמתנגדים לאושרם של הוריהם.

כעורכת דין לתכנון הורשה והעברה בין דורית, המלווה משפחות בעלות נכסים ועסקים, אני נתקלת במצבים הללו יותר ויותר. במאמר זה אסקור את הסוגיה וכיצד ניתן להערך משפטית למצב בו הורה מוצא "אהבה בת 60".

מאחורי הקלעים של הלב: מדוע אנו עדים לזינוק באהבה מאוחרת?

כדי להבין את הצורך בתכנון משפטי צופה פני עתיד, עלינו להבין תחילה את התמורות העמוקות שעוברים ילידי שנות ה-40 וה-50 בעשורים האחרונים. מחקרים מרחבי העולם, ובהם סקירה נרחבת שפורסמה לאחרונה בכתב העת Business Insider, מצביעים על תופעה המכונה "Gray Divorce" (גירושין אפורים).

בני הדור הזה, שהגיעו לשנות השישים והשבעים לחייהם, אינם מסתפקים עוד במערכות יחסים שחוקות, והם מובילים לזינוק חסר תקדים בשיעורי הגירושין בגיל המאוחר. זאת בין היתר עקב העלייה בתוחלת החיים ושאיפה לאיכות חיים. הורה המגיע לגיל שישים מבין כי לפניו עוד עשרות שנים של חיוניות, בריאות ויכולת לחוות את העולם. השלב שבו הילדים בגרו ועזבו את הקן, המפגש עם היציאה לפנסיה וההתפנות מחובות הקריירה התובעניות, מייצרים אצל רבים ואקום רגשי ורצון עז למלא אותו בשותפות אמתית, בנסיעות וחוויות משותפות ובחברות קרובה. לעיתים קרובות אנו רואים כי דווקא הביטחון הכלכלי וההון שנצבר לאורך השנים, מעניקים להורים את החופש המלא לצאת לדרך חדשה. בעוד שבעבר נשים וגברים רבים נותרו בנישואין מטעמי תלות כלכלית, כיום, החוסן הפיננסי מאפשר להם לבחור באהבה מתוך מקום של רצון חופשי ומודע, ללא פשרות.

השילוב הזה בין בשלות רגשית, פנאי ומשאבים כלכליים מייצר קרקע פורייה ומבורכת לאהבה מאוחרת. אלא שלאותה פריחה רומנטית ישנו צד שני מטבע. פירוק התא המשפחתי ההיסטורי והכניסה של בן או בת זוג חדשים לחיים, בעלי השלכות על מפת חלוקת הרכוש המשפחתי ומכאן נובע ההכרח הבלתי מתפשר לפעול בתבונה ולהיערך לכך נכון.

אהבה בגיל השלישי - הכנה משפטית

נתחיל מהסוף: הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בלבד, גם אם בהפרדה רכושית מוחלטת, ללא צוואה אינו מספיק!

אשליית הסכם הממון והסתמכות על "הצהרות אהבה" טעות נפוצה היא המחשבה שאם בני הזוג חתמו על הסכם ממון או הסכם חיים משותפים ביניהם או גרוע מכך, הסתפקו בהבטחות בעל פה, הרכוש המשפחתי מוגן. המציאות המשפטית שונה בתכלית. חוק יחסי ממון חל במקרים של פקיעת הנישואין בגירושין, אך במקרה של פטירה נערך איזון משאבים שיכול להשפיע על היקף העיזבון.

הסכם ממון או הסכם חיים משותפים בלבד, גם אם בהפרדה רכושית מוחלטת, ללא צוואה אינו מספיק! כפי שפסק כב' השופט הנדל בפס"ד פלונית[1] הסכם הממון/חיים משותפים קובע את גדרי היקף העיזבון ואילו צוואה קובעת את זהות היורשים וחלקם בעיזבון.

ניקח לדוגמא זוג שחתם על הסכם הקובע הפרדה רכושית מוחלטת ובן הזוג הלך לעולמו. היקף עיזבונו הוא כלל הרכוש שצבר בימי חייו. ללא צוואה זכאית בת הזוג (בין אם בנישואין ובין כידועים בציבור) למחצית מכלל הרכוש הנ"ל (!).

קחו לדוגמא את סיפורם של ל.ס. ובן זוגה האמיד שניהלו קשר זוגי משך כעשור ועד לפטירתו. בהסכם החיים המשותפים נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת ביחס לרכוש שצבר כל אחד מהם, הן לתקופה הקודמת לתחילת הקשר והן במהלך הקשר הזוגי. בנוסף התחייב המנוח בהסכם, כי במקרה של פרידה, ישלם לבת זוגו כספים (המכונים גם מזונות משקמים). ל.ס. אשר זכתה בצוואה בסכום מכובד, תבעה גם את הכספים שנבעו לטענתה מההתחייבויות בהסכם החיים המשותפים בטענה שאלה כוללים גם פרידה עקב מוות. בית המשפט דחה את התביעה, אולם ככל שההסכם היה מנוסח בדרך אחרת ייתכן והתוצאה היתה שונה. זאת אף שבמקרים אחרים, נשללו תביעות בני זוג ל"כפל מבצעים". [2]

מצער אולי יותר הוא המקרה של פלונים[3] ילדיו של מנוח שהלך לעולמו חודש אחרי שחתם עם זוגתו על הסכם חיים משותפים, 25 ימים לאחר שנישאו ועוד בטרם עברו להתגורר יחד. הסכם הממון קבע הפרדה רכושית מוחלטת ובו סעיף התחייבות לרכישת דירת השקעה שתעבור ברבות השנים באחוזים שונים לבת הזוג או ליורשיה. עוד קבעו הצדדים בהסכם כי "ככל ובמהלך החיים המשותפים ילך האיש חו"ח לעולמו, הבעלות המלאה בדירת ההשקעה תעבור במלואה לאשה. ככל ובמהלך החיים המשותפים תלך האישה חו"ח לעולמה, יהיו יורשיה החוקיים זכאים לזכויותיה בדירת ההשקעה, בשיעור הבעלות של האישה בזכויות בדירה בעת פטירתה".  האיש לא ערך צוואה, ועל אף ההפרדה הרכושית המוחלטת שנקבעה בהסכם הממון,  ויש האומרים שבחוסר תום לב מוחלט, תבעה האישה וזכתה במחצית מעיזבונו בהתאם לחוק הירושה. אולם האישה לא הסתפקה בכך וביקשה לקבוע כי מאחר והאיש נפטר בטרם הספיק לרכוש לה הדירה הרי שהיא זכאית לכל דירת המגורים (הנפרדת) של האיש. בית המשפט קבע כי ההוראה לפיה דירת המגורים תשמש חלף דירת ההשקעה עקב פטירה היא הוראה הורשתית, אשר אסורה בהסכם ממון בהיותה נוגדת את סעיף 8 לחוק הירושה האוסר מתן מתנה מחמת מיתה, שנועדה להתקיים לאחר פטירה - שלא על דרך צוואה. וכדברי כב' השופט שוחט בעניין ש. א. ואחרים[4] "אכן הפרדה רכושית בחיים הבאה להסדיר, את חלוקת הרכוש לעת פרידה, והדרה מירושה, שתי מלכויות נפרדות הן.  

הפתרון האלגנטי:

דאגה לבן הזוג מבלי לקפח את הילדים

כיצד יוכלו בני זוג בגיל השלישי שרוצים לדאוג לבן או בת הזוג החדשים, להראות להם אהבה והערכה, ומנגד לשמור על מירב הרכוש שצברו לילדים?

פתרון אחד הוא לתת לבן/ת הזוג שנותרו בחיים זכות מגורים ללא עלות. יחד עם זאת חשוב במקרה זה לקבוע כי כל ההוצאות על הנכס וכל תשלום החשבונות יחול על מי שנותר להתגורר בנכס וכן לתת את הדעת להגבלות שנובעות מהשימוש (מגורים של בן זוג חדש או מעבר לדיור מוגן או מגורים בנכס אחר). אפשרות אחרת היא "זכות הנאה מפירות נכס" דוגמת שכר דירה או הכנסות מדיבידנים עסקיים. גם כאן יש להקפיד על הניסוחים על מנת למנוע דרישות מופרכות או לחילופין "שיתוק" עסקים או סחטנות.

פתרון נוסף מצוי בסעיף 147 לחוק הירושה. על פי הסעיף, כספים המצויים בקופות גמל, קרנות השתלמות ותגמולי ביטוחי חיים, אינם נחשבים לחלק מהעיזבון, כל עוד לא נכתב אחרת בצוואה. משמעות הדבר היא שההורה יכול למנות את בן או בת הזוג החדשים כמוטבים באותן קופות, ובכך להעניק להם ביטחון כלכלי מיידי ונזיל. במקביל, ההורה יערוך צוואה מסודרת המורישה את נכסי המקרקעין, העסקים ויתרת הרכוש המשפחתי לילדיו. בדרך זו, כולם יוצאים נשכרים, מונעים סכסוכים, ואף אחד אינו מצטייר כרודף בצע. ככל ומדובר במערכת יחסים ארוכה ומוכחת של ידועים בציבור יכולים בן/ת הזוג שנותרו בחיים להחשב ל"שאירים" ולזכות בזכויות של קרן הפנסיה של הנפטר. זכות זו היא ייחודית וכלל לא באה על חשבון הילדים. ומומלץ להסדיר את המעמד מול הקרן / המעסיק במהלך החיים.

פתרון אחר, פחות נפוץ בישראל, הוא הקמה של "נאמנות זוגיות" Marital Trust בחיי המוריש אליה מוקצים נכסים ספציפיים ואשר הוא ו/או בת הזוג הם הנהנים מהקצאותיה כל עוד הם בחיים ולאחר פטירה הרכוש שנותר עובר לילדים בהתאם להוראות המצווה.

המלצה משפטית לאוהבים בגיל השלישי ובני משפחותיהם

אם התחלתם מערכת יחסים חדשה, התחתנתם מחדש או הפכתם לידועים בציבור, זה הזמן לבחון מחדש עריכת הצוואה, מינויי המוטבים ולהתייחס לכך כהזדמנות לתכנון הורשה. במקביל זה הזמן לערוך הסכם הממון/חיים משותפים. הסתמכות על רצון טוב או על מסמכים משפטיים חלקיים עלולה להוביל לסכסוכים קשים בין היורשים ולכילוי העיזבון על הוצאות משפטיות. תכנון נכון מאפשר להגן על בן או בת הזוג החדשים כמו גם לשמור על הילדים ולמנוע מחלוקות משפחתיות שתהרוסנה את המרקם המשפחתי.

ואם מלבלבת אצל אחד ההורים שלכם אהבה חדשה, יזמו שיחה בנושא ברגישות ובזהירות ותפנו אותם לעורך דין בעל ידע משפטי מעמיק בתחום תכנון ההורשה ויחסי הממון בין בני זוג.

האם ניתן לעדכן הסכם ממון או צוואה קיימת בעקבות שינויים בנסיבות החיים בפרק ב'?

בהחלט. תכנון משפטי והעברה בין-דורית אינם מסמכים "הקופאים בזמן", אלא כלים דינמיים שנועדו ללוות את המשפחה ולשקף שינויים לאורך השנים. מומלץ לבצע בחינה תקופתית של מערך ההסכמים המשפחתיים בכל צומת מרכזי בחיים, כגון לידות ופטירות, פרידות ומיסוד יחסים בין בני זוג, מכירה או רכישה של נכס משמעותי.

כיצד ניתן לפתוח בתהליך של תכנון משפטי לפרק ב' מבלי לייצר מתח או אי-נעימות מול בן הזוג החדש או הילדים?

המפתח להצלחת התהליך טמון באימוץ הגישה כי תכנון משפטי אינו הבעת אי-אמון, אלא מעשה של אחריות, דאגה והבעת אהבה. הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות ניהול שיח פתוח ורגיש, המבהיר כי המטרה היא להעניק ודאות, יציבות ושקט נפשי לכולם - הן לבן הזוג החדש והן לילדים וליתר בני המשפחה. ליווי משפטי מקצועי, המשלב מומחיות משפטית עם רגישות אנושית גבוהה, מסייע להפוך את ההסדרים המשפחתיים לגשר המונע סכסוכים עתידיים ומסדיר את מערכת היחסים בנעימות ובכבוד הדדי.

האם הסכם ממון מספיק להסדרה המשפטית הרכושית של בני זוג בגיל השלישי?

חד משמעית לא. הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים הוא כלי חיוני, המטפל במערכת היחסים הרכושית בעת פקיעת הנישואין או הזוגיות במהלך החיים (למשל, עקב פרידה או גירושין) ומגדיר את היקף העיזבון בפטירה. הוא אינו תחליף צוואה אשר מגדירה מיהם היורשים ומה חלקם בעיזבון כמו גם את מי שאינם יורשים. לכן, יש לערוך גם הסכם ממון / חיים משותפים וגם צוואה.

צרו קשר לפגישת ייעוץ לתכנון הורשה לפרק ב' בגיל השלישי

[1] בבע"מ 7468/11 פלוני נ' אלמונית (פורסם במאגרים, 3.07.2012).

[2] תע (ת"א) 30563-12-23 ל.ס נ' ע.ב (פורסם בנבו, 6.11.2025).

[3] עמש (ת"א) 42471-05-24  פלונית נ' אלמונית (פורסם בנבו 20.02.2025).

[4] עמש (ת"א) 11700-12-16 ש. א. ואח' נ' ש.ט (פורסם במאגרים, 7.10.2018).