בן לו היה לי

בבית המשפט לענייני משפחה באילת ניתן בתחילת חודש יולי פסק דין[1] המאפשר לאם שכולה להשתמש בזרע בנה החייל, שנהרג במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' והוא בן 19 בלבד. וזאת לצורך הפריית ביציותיה של אישה אשר תיבחר על ידה, לשם הבאת ילד לעולם. ההחלטה עוררה תהודה ציבורית ורגשית, אך גם חשפה את החלל המשפטי הקיים בנושא בישראל: היעדר הסדרה חוקית בנושא נטילת זרע מן המת (קצירת זרע) ושימוש בו לאחר מותו של אדם. סוגיה זו מערבת שאלות של כיבוד רצון המת, זכותו של האדם על גופו (ועל גופתו), הזכות להורות ולמשפחה, הזכות להמשכיות, זכויות המשפחה, טובת הילד העתידי ועוד.

הדין המצוי: הסכמה מדעת כתנאי לשימוש בזרע לאחר המוות

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה משנת 2003[2] קובעת כי שימוש בזרע של נפטר יתאפשר רק אם נתן לכך הנפטר הסכמה מפורשת, ואם לא - תיבחן שאלת "רצונו המשוער". עוד נקבע בהנחיה כי כאשר למנוח הייתה בת זוג קבועה, חזקה כי הוא היה חפץ בילד ממנה - ובלבד שאינה מתנגדת לכך. אולם בהיעדרה של בת זוג, או כאשר בת הזוג מתנגדת לשימוש בזרע - אין להורים מעמד אוטומטי לבקש להביא לעולם צאצא מזרעו של בנם. הפסיקה הכירה בחריגים נדירים שבהם תוכל גם משפחת הנפטר להוכיח כי המנוח חפץ בהמשכיות גם שלא במסגרת הזוגיות שהייתה לו, אך מדובר במלאכה ראייתית מורכבת.

ניכר כי בעיני קובעי ההנחיות ובתי המשפט עומד רצונו של הנפטר במוקד. מגמה זו מתיישבת עם ערכים ליברליים דוגמת האוטונומיה של הרצון החופשי וכבוד האדם, והטיעונים המשפטיים עולים בקנה אחד עם עקרונות היסוד של דיני הירושה.[3] אולם הסוגיה אינה חפה מקשיים שהרי אין מדובר בסוגיה רכושית, אלא בסוגיות מתחום זכויות הילד, האפוטרופסות, זכויות בני זוג והזכות למשפחתיות, דיני הרפואה ושאלות אתיקה, מוסר וחברה.

מרבית המדינות המערביות מחייבות הסכמה מדעת ומפורשת של האדם טרם מותו – הן לשם נטילת הזרע והן לשם השימוש בו. כך לדוגמא בספרד, קנדה, ארה"ב ואוסטרליה. פורטוגל סייגה את השימוש בזרע לאחר המוות, בכך שיהיה זה שזרע נלקח בטרם מותו של האדם.[4]

מענה לצרכים של משפחות שכולות

במאמרה "משאלת חיים מן המתים",[5] מציינת המלומדת ד"ר תמר כץ פלד כי הורים שכולים מבקשים להמשיך את זרעם של ילדיהם – לא רק מטעמים ביולוגיים, אלא כחלק מתהליך של הנצחה, תיקון, תקווה. במצבים כאלה, היעדר הוכחה חותכת לעניין רצונו של הנפטר מותירה את ההורים חסרי מעמד ושולחת אותם לעתור למימוש רצונם, שהיה רצון ילדם המשוער, בבתי המשפט.

הפתרון - הבעת רצון להמשכיות

על מנת להימנע מהליכים מורכבים, ועד שהמחוקק הישראלי יאות לתת מענה לסוגיה,[6] על אנשים היודעים כי ימצאו בסכנת חיים, מוצע במקביל להסדרת ענייניהם הרכושים בצוואה לערוך במשולב מסמך הבעת רצון בסוגיית ההורות למקרה פטירה. מסמך הבעת רצון הינו מסמך אשר משמש את בתי המשפט בקביעת אפוטרופסות חליפית על פי חוק הכשרות.[7]

לענייננו, מדובר במסמך ערוך בכתב, שיחתם בפני עדים או יאומת על ידי עורך דין, בו יביע אדם בחייו את רצונו לעניין נטילת זרע לאחר מותו ואופן השימוש בו. זאת בהתאם לנסיבות שונות של חייו. בהבעת הרצון להמשכיות יקבעו בין היתר:

• הסכמת אדם לנטילת זרע ממנו לאחר מותו;

• מי רשאי להשתמש בזרע, ובאילו תנאים;

• האם ניתן לעשות שימוש בזרע גם בהיעדר בת זוג או בניגוד לרצונה של בת זוג;

• האם להוריו/קרובים אחרים תהיה הסמכות לפעול בשמו בעניין זה;

• הבעת רצון להולדת ילד אחד או מספר ילדים.

בנוסף, ניתן לכתוב במסמך גם הנחיות לעניין גידולו של הילד/ים וערכים שחשוב לאדם להנחיל.

סיכום

אנשים, ובעיקר אנשים צעירים אשר ניצבים בפני סכנת חיים, ובישראל החל מיום 7.10.2023 מדובר באוכלוסיה נרחבת המשמשת גם חוליה מרכזית בשרשרת הדורות הישראלית, יכולים לסייע לבני משפחתם ולייצר וודאות משפטית בסוגיית רצונם בהורות. את הרצון יש להביע באופן ברור במסמך הבעת רצון, הערוך בהתאם להוראות חוק הכשרות.

בנימה אישית, המלחמה הארוכה גובה מחיר כבד ממשפחות רבות מדי. הורים ובנות זוג, נצלו מאמר זה, את פסק הדין ואת הזמן שבו החיילים בבית, כדי לשוחח גם על נושאים אלו. על אף הרתיעה האיומה והאמונות הטפלות, אלה עשויים לקרב ביניכם ולשמש כהזדמנות ללבן נושאים שהם גם פילוסופיים וגם קונקרטים אשר נמצאים בליבת ההוויה המשפחתית שלכם.

[1] תמש (אי') 62090-02-24 פלונית נ' בית חולים סורוקה (פורסם בנבו, 3.07.2025).

[2] הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו, הנחיה מס' 1.2202 (27.10.2003).

[3] כיבוד רצון המת כפי שמופיע לדוגמא בסעיף 25 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

[4] הכנסת, מרכז המחקר והמידע, "נטילה ושימוש לצורך הפריה בזרע של אדם שנפטר-סקירה משפטית משווה" (11.08.2022).

[5] ד"ר תמר כץ פלד, משאלת חיים מן המתים: משפט ורגש המשכיות החיים, עיוני-משפט כרך מ"ז (2023).

[6] הצעות חוק עלו החל משנת 2016 לשולחן הכנסת אולם לא הגיעו לכדי חקיקה בספר החוקים. הצעת חוק פ,3297/20 של חה"כ עליזה לביא; פ552/24 הצעת חוק 2021 של חברת הכנסת מאי גולן; הצעת חוק פ2882/24   משנת 2022 של חבר הכנסת צביקה האוזר; הצעת חוק משנת 2022 של חברת הכנסת עידית סילמן פ.2994/24.

[7] סעיפים 64, 64א  לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.