צוואה בעיתות חירום

בעיתות חירום, בין אם מדובר במצב בטחוני רעוע או אירוע רפואי שיש חשש להחמרתו, גוברת המודעות לחשיבות תכנון ההורשה. הדין בישראל מאפשר לערוך את כל סוגי הצוואות גם באופן עצמאי, ובלבד שהמסמך יעמוד בדרישות החוק. זאת, כאשר אין שהות לפנות לעריכת צוואה מקצועית או כפתרון זמני עד לעריכת צוואה אצל עורך דין המתמחה בתחום ההורשה.

לצד הנגישות, חשוב להקפיד על עקרונות בסיסיים שיבטיחו את תקפות הצוואה העצמית וימנעו טענות עתידיות לבטלותה. וזאת יש לדעת, פסיקת בתי המשפט הענפה מוכיחה כי צוואות שנערכו באופן עצמאי הן "חלשות" וקיים סיכוי רב כי לא יעמדו במבחן המשפטי.

כעורכת דין המתמחה בתכנון הורשה ריכזתי חלק מהנושאים עליהם יש לתת את הדעת.

ראשית, יש להקפיד על קיום הדרישות הצורניות הקבועות בחוק לכל אחד מסוגי הצוואה.   

צוואה בכתב יד:[1] תיכתב כולה ביד המצווה; תישא תאריך; תיחתם על ידי המצווה.

צוואה בעדים:[2] צוואה בכתב; תישא תאריך; תיחתם ביד המצווה; תובא בפני שני עדים לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו והם אישרו זאת.

צוואה בפני רשות:[3] אמירת דברי-המצווה בפני: נוטריון, שופט, רשם בית משפט,  הרשם לעניני ירושה, או בפני חבר בית-דין דתי או בהגשת דברי הצוואה בכתב בפניהם.

צוואה בעל פה: תערך על ידי שכיב-מרע ומי שרואה עצמו מול פני המוות (סובייקטיבית ואופייקטיבית); נאמרת בעל פה בפני שני עדים “השומעים לשונו”; דברי המצווה, היום והנסיבות לעשיית הצוואה, ירשמו בזכרון-דברים שייחתם בידי שני העדים; זכרון הדברים יופקד על ידם אצל רשם לענייני ירושה, בסמוך לאחר שניתן לעשותם; בטלה אוטומטית כעבור כחודש ימים ככל שהמצווה בחיים;

יצויין כי מלבד תנאי הבסיס החוק מפרט תנאים נוספים, כך לדוגמא, בצוואה בעדים יש לוודא לא רק שמדובר באנשים הכשרים להעיד (ושאינם קטינים או הוכרזו כפסולי דין),[4] שאינם זוכים בצוואה וכי הם דוברים את שפת המצווה ומבינים את הצהרתו בפניהם כי זו צוואתו בטרם אישרו כן. יצויין כי בית המשפט הכיר באפשרות כי ניתן לערוך צוואה בפני נוטריון  כאשר המצווה אומר את דברי הצוואה בעל פה בשיחה טלפונית. כל עוד הן מועלות על ידי הנוטריון על הכתב ומוקראות על ידי הנוטריון למצווה. שימו לב כי בישראל לא הוכרה עד היום צוואה באמצעות מסרונים או בסרטונים.

שנית, יש להקפיד כי הניסוח יהיה עצמאי לחלוטין - ללא מעורבות ובלא נוכחות של מי מהזוכים בצוואה. זאת בהתאם להוראות סעיף 35 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") הקובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה". בעניין בית אולפנא בית אהרון[5] נקבע כי "הוראת סעיף 35 לחוק כוללת בחובה שלוש עילות פסילה שונות. היא מחילה את חזקת הבטלות על צוואה המזכה את "מי שערך אותה", את מי ש"היה עד לעשייתה" ואת מי ש"לקח באופן אחר חלק בעריכתה". ועוד נקבע בעניין בוטו[6] כי "מי שנופל בגדר אחת מחלופותיה מפסיד את חלקו על-פי הצוואה גם אם ברור, כי המצווה רצה לזַכות את היורש מרצונו הטוב והחופשי וללא השפעה מצד אותו יורש, אף שאותו יורש ערך את הצוואה או היה עד לה או נטל חלק בעריכתה".

המלצות:

• צוואה נערכת בלשון ציווי ולא בלשון בקשה.

• התייחסו לכל הרכוש שקיים ברשותכם אך גם לרכוש שיהיה קיים ברשותכם בעתיד לרבות נכסים אלקטרוניים, דיגיטליים וזכויות וקניין רוחני הנובעים ממשלח יד.

• ציינו את הזוכים באופן מפורש ורצוי בצירוף מספרי תעודות הזיהוי שלהם.

• ככל שיש לכם תנאים שתרצו לקבוע קבעו גם הוראות חלופיות למקרה שהתנאי לא יקויים.

• בשל אופייה המיידי והלא-מושלם של צוואה כזו, מומלץ לקבוע לה תוקף זמני – למשל, לקבוע שתפקע בתוך שישה עד שנים-עשר חודשים ממועד כתיבתה או עם עריכת צוואה חדשה בליווי עורך דין המתמחה בתכנון הורשה תחתיה.

• רצוי לצלם את הצוואה ולשלוח אותה במסרון או כהודעת דוא"ל לכל הפחות למצווה עצמו, אם לא לאחרים וכן ניתן להפקידה באופן מקוון אצל רשם הירושה (אף כי יש לשלוח את המקור בתוך 7 ימים לרשם). וכן לתעד מעמד החתימה בסרטון אותנטי.

לסיכום

עריכת צוואה באופן עצמאי, ללא הכרה מעמיקה של הוראות החוק, עשויה לשמש פתרון זמני בלבד. פתרון זה אינו מיטבי ועלול לגרור את היורשים להתדיינויות משפטיות ארוכות ומורכבות, ואף להביא לפסילת הצוואה. לפיכך, מומלץ להיערך בהקדם ולערוך צוואה שתנוסח כהלכתה. עורך דין שעיקר עיסוקו בתכנון הורשה מכיר את הדין על בוריו וידע לתת פתרונות משפטיים אופטימליים, בהתאם למצבת הנכסים הייחודית שלכם ולהרכב המשפחתי, תוך הבטחת רצונכם האחרון והגנה על יקיריכם.

מוזמנים ליצור קשר ולקבוע שיחת ייעוץ לתכנון הורשה

[1] סעיפים 18-19, 25 לחוק הירושה.

[2] סעיפים 18, 20,25 לחוק הירושה.

[3] סעיפים 22, 25 לחוק הירושה. תקנה 23 לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977.

[4] סעיף 24 לחוק הירושה, התשכ"א - 1965.

[5] ע"א 7506/95 מיכל שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, נד(2) 215 (2000).

[6] השופטת שטרסברג-כהן בע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו [10], בעמ' 36.

אין לראות בכתוב לעיל המלצה או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.