איך לערוך הסכם חלוקת עיזבון: מדריך משפטי ליורשים

הסכם חלוקת עיזבון הוא מסמך משפטי שנחתם לאחר קבלת צו ירושה/קיום צוואה, ומגדיר כיצד יחולקו נכסי המוריש בפועל בין היורשים. ערכו הגדול הוא מניעת מחלוקות משפחתיות יקרות וחסכון בהוצאות משפטיות.עורת דין אסנת אלדר המלווה יורשים במימוש הירושה מוצאת כי עריכת הסכם כזה יכולה לחסוך לא רק זמן וכסף, אלא גם רגשות וכאב מיותר.

מהו הסכם לחלוקת עיזבון ולמה הוא חשוב?

הסכם לחלוקת עיזבון הוא מסמך משפטי שמטרתו היא להסדיר את אופן חלוקת הנכסים בתוך מסגרת הזכויות שכבר נקבעו ליורשים על פי הצוואה או על פי דין.[1] הסכם חלוקת עיזבון מגדיר כיצד יחולקו הנכסים בין בני המשפחה, בין אם מדובר ברכוש מקרקעין, נכסים פיננסיים, עסקים משפחתיים או כל נכס אחר שהותיר אחריו מוריש. חשיבותו של ההסכם נובעת מהעובדה שהוא מונע מחלוקות עתידיות שעלולות להיווצר כאשר אין הסכמה ברורה על אופן החלוקה. בנוסף, הסכם מסודר מאפשר לייעל את תהליך החלוקה ולחסוך בהוצאות משפטיות (במסגרת תביעה לחלוקת עיזבון). המועד לחתימה על הסכם חלוקת עיזבון הוא לאחר קבלת צו ירושה / צו קיום צוואה. יודגש כי הסכם כזה אינו יכול לשנות את סדר הירושה שנקבע בצוואה או להוסיף יורשים שאינם מופיעים בה.[2] כך לעיתים יידרש לערוך גם הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים וגם הסכם מתנה שיקנה למי שנושל/הודר מהצוואה נכס מנכסי העיזבון. יודגש כי הפסיקה חלוקה לגבי דרישת הכתב של ההסכם אך מומלץ כי ככל שבין נכסי העיזבון קיימים נכסי מקרקעין, ייערך הסכם כתוב. [3] אין חובה לאשר את ההסכם בבית המשפט, למעט אם בין היורשים יש קטינים או אשל"א (אדם שמונה לו אפוטרופוס), אולם הדבר אפשרי.

שותפות כפויה בנכסים עסקיים

אחת הסיטואציות המורכבות ביותר שאני נפגשת בהן היא ירושה הכוללת עסק פעיל. בהיעדר הוראות חלוקה ברורות שהותיר המוריש בצוואה, כל היורשים הופכים לשותפים בעסק - גם אם אין להם ידע, רצון או זמן לנהל אותו. שותפות זו עלולה לשתק את פעילות העסק, ליצור חיכוכים בין היורשים, ובמקרים קיצוניים להוביל לפירוק שיתוף בדרך של מכירה כפויה. הסכם חלוקת עיזבון הכולל עסק יכלול בין היתר: מנגנון הערכת שווי מוסכם, תשלום פיצויים ליורש שעבד בעסק, זכות סירוב ראשונה בין היורשים, מנגנון יציאה מסודר ליורש שאינו מעוניין בשותפות, ותנאי ניהול ברורים לתקופת המעבר.

נכסי מקרקעין בהסכם חלוקת עיזבון - מה חשוב לדעת

ליורשים שאינם מעוניינים להחזיק ולנהל נכסי מקרקעין במשותף - עומדת האפשרות לחלק את נכסי העיזבון שלא באופן יחסי ולהנות מתכנון תשלום מיסי מקרקעין. על פי חוק מיסוי מקרקעין הורשה אינה אירוע מס ולכן חלוקת נכסי מקרקעין בין יורשים - כל עוד הדבר נעשה כחלוקה ראשונה ומנכסי העיזבון תהא פטורה מתשלום מס.[4] כך לדוגמא יורש אחד עשוי לקבל את נכס המקרקעין ויורש אחר יקבל את הכספים שבעיזבון. אולם, כאשר הכספים בעיזבון אינם מספיקים לצרכי האיזון, והיורש שנותר עם נכס המקרקעין מוסיף כספים ממקורות חיצוניים לעיזבון עשוי לחול מס באופן יחסי לכספים שנוספו. כדי למנוע חבות מס, חשוב לתכנן את אופן החלוקה וכן את מועד החלוקה מראש - לרבות דחיית חתימה על הסכם חלוקת עיזבון על מנת לצבור בעיזבון כספים נוספים לטובת האיזון.

שלבים מרכזיים בעריכת הסכם לחלוקת נכסי עיזבון

הסכם חלוקת עיזבון מלאכת מחשבת

1. איסוף מידע ומיפוי נכסים

   בשלב הראשון יש לאסוף מידע מדויק על כל הנכסים שבעיזבון – מקרקעין, חשבונות בנק, השקעות, מטלטלין, עסקים ועוד.

2. הגדרת מטרות וצרכים

   יש להגדיר מהי המטרה של ההסכם – האם מדובר בחלוקה שוויונית, חלוקה לפי צרכים מיוחדים של אחד היורשים, או שמא יש נכסים שצריכים להישאר בידי דור מסוים.

3. עריכת ההסכם בכתב וחתימתו

   בשלב זה יש לערוך את ההסכם בכתב, תוך התייחסות לכל הנכסים, הזכויות והחובות, לרבות לחבויות מס. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום כדי לוודא שההסכם ממצה וסותם טענות עתידיות. כך לדוגמא לעניין השקעות - האם בהגדרה "שווי תיק מניות" שבהסכם נכללות גם תעודות סל וקרנות נאמנות או מניות בלבד[5] או האם ההסכם מתייחס לכלל נכסי העיזבון או רק לנכס ספציפי [6].

   
   

טיפים לעריכת הסכם חלוקת עיזבון

להלן מספר נקודות מפתח שיכולות לשפר את התהליך ולהבטיח הסכם חלוקת עיזבון מיטבי:

• שקיפות – יש לוודא שכל הצדדים מודעים לכל הנכסים ולתנאי ההסכם. שקיפות מונעת אי הבנות, כעסים ומחלוקות.

• התחשבות בצרכים אישיים – ההסכם לא חייב להיות שוויוני, וניתן להתחשב בצרכים מיוחדים של יורש מסוים.

• גמישות – מומלץ להכניס סעיף המאפשר עדכון ההסכם בעתיד, במידה ויתגלו נכסים נוספים בעיזבון וכן מנגנון לפתרון מחלוקות.

• הימנעות מניסוחים מעורפלים – יש לנסח את ההסכם בשפה ברורה ומדויקת, תוך התייחסות לכל אחד מנכסי העיזבון, כדי למנוע פרשנויות שונות.

• ייעוץ משפטי מקצועי – אין להקל ראש בחשיבות הייעוץ המשפטי. עורך דין מנוסה יוכל להדריך אתכם ולוודא שההסכם עומד בכל הדרישות החוקיות מתחום דיני החוזים והירושה. במידת הצורך יש להיוועץ בנוסף במומחים כלכליים דוגמת שמאים ומעריכי שווי, ולקבל חוות דעת מתחום דיני המס, התאגידים ועוד.

• אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה - רצוי אך אינו חובה.

מהו הסכם חלוקת עיזבון ומה מטרתו

הסכם חלוקת עיזבון הוא מסמך משפטי שנחתם בסמוך או לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, ומסדיר כיצד יחולקו בפועל נכסי המוריש בין היורשים. מטרתו המרכזית היא למנוע מחלוקות משפחתיות עתידיות ולחסוך בהוצאות משפטיות של תביעות לחלוקת עיזבון. חשוב להבין: ההסכם אינו משנה את זהות היורשים או את חלקם - הוא קובע רק את אופן החלוקה הפיזית של הנכסים בתוך המסגרת שנקבעה בצוואה או בחוק.

מתי ניתן לחתום על הסכם חלוקת העיזבון

ניתן לחתום על הסכם חלוקת עיזבון בסמוך או לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מבית המשפט. יש לשים לב שבמקרים מסוימים, למשל כשיש צורך לצבור כספים לטובת איזון בין היורשים מתוך נכסי העיזבון, כדאי לשקול לדחות את מועד החתימה ובכך לסייע לתכנון מס מיטבי.

האם הסכם חלוקת עיזבון חייב להיות בכתב וחייב אישור בית משפט?

ככלל, אין חובה שהסכם חלוקת עיזבון יהיה ערוך בכתב, וניתן להסיק על קיומו גם מנסיבות והתנהגות הצדדים. יחד עם זאת מומלץ לערוך הסכם בכתב ככל שבעיזבון נכסי מקרקעין. לרב הסכם כתב יהיה מפורט, מדוייק ופחות מעורר מחלוקות. אין חובה לאשר את הסכם חלוקת העיזבון בבית המשפט לענייני משפחה אולם הדבר אפשרי ולעיתים יסייע לגופים כמו בנקים ולשכת רישום המקרקעין (טאבו). אולם ישנם שני מקרים בהם אישור בית המשפט של הסכם חלוקת עיזבון הוא חובה: כאשר בין היורשים יש קטינים, או כאשר אחד היורשים הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס (אשל"א).

האם ניתן בהסכם חלוקת עיזבון לשנות את זהות היורשים?

לא. הסכם חלוקת עיזבון אינו יכול לשנות את סדר הירושה על פי דין ואינו יכול להוסיף יורשים שאינם מופיעים בצוואה. כפי שנקבע בפסיקה, ההסכם הוא משני לצו הירושה — הוא משפיע רק על אופן החלוקה, לא על הצו עצמו. אם רצון היורשים הוא להעניק נכס למי שהודר מהצוואה, יש לערוך לשם כך הסכם מתנה נפרד. אפשרות נוספת היא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שרק הוא מוסמך, מטעמים מיוחדים, לאשר הסכם בין זוכי צוואה ליורשים שבדין שלא צוינו (נושלו) בצוואה.

עריכת הסכם לחלוקת נכסי העיזבון היא פעולה משפטית מורכבת אשר בלוויית יעוץ משפטי מקצועי תבטיח חלוקה ברורה שתשרת את טובת הצדדים ותתרום לשלמות המשפחה.

משרד עורכת דין אסנת אלדר בתל אביב מעניק מעטפת משפטית למורישים וליורשים.

צרו קשר לתאום שיחת ייעוץ בעניין עריכת הסכם בין יורשים

התוכן שלעיל נועד למטרות מידע כללי ואינו מהווה יעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

[1] סעיפים 110-111 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965.

[2] הרשם לענייני ירושה באר שבע) 65747/ צ' נ' י' (נבו 16.8.2022) "הסכם חלוקת עיזבון הוא הסכם המשני לצו ירושה או צו קיום צוואה, ואין בהסכם חלוקת עיזבון כדי להשפיע על הצו עצמו, אלא רק על אופן החלוקה... אין הרשם לענייני ירושה מעורב בכל הקשר להסכם חלוקת עיזבון."

[3] תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 14663-02-12 א' נ' ת' (פורסם בנבו, 17.8.2014).

[4] סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

[5] תמ"ש (משפחה אשדוד) 26264-07-18 ש.א נ' א.ש (פורסם בנבו, 24.5.2022).

65] תמ"ש 9730/06 פלונית נ' אלמוני (פורסם במאגרים, 26.06.2007.